יום שני, 2 במאי 2011

לזכור ולא לשכוח

גיסתי בכיתה י"ב טסה לפני פסח למסע לפולין. לכבוד המסע המרגש בחרנו להכין לה מחברת אישית שתלווה אותה במסע לכתיבת כל רחשי ליבה. את התמונות העליתי לבלוג עוד לפני פסח אבל יצא שהפוסט הזה נשכח ממני. דווקא היום, בתאריך סמלי כל כך אני בוחרת להראות את המחברת שהיא כולה בסימן כחול לבן.
#
סבא שלי נפטר לפני שנתיים. הוא עבר את השואה לא במחנות אלא כפרטיזן ביערות. כל משפחתו נהרגה שם. וכל רגשותיו, תחושותיו וחוויותיו נשארו שם. הוא אף פעם לא דיבר. אבל הוא זכה לראות את הילדים שלו מתחתנים וגם את הנכדים שלו מתחתנים. הוא זכה בחייו לנינים אבל הוא נפטר כשאני הייתי בחודש שמיני ואת ביתי היחידה הוא לא זכה להכיר וזה כשלעצמו מעלה בי דמעות כי אני יודעת שהוא היה מתאהב בה מהשניה הראשונה.
#
שני מאורעות חשובים נקשרים ליום השואה הנוכחי באופן סימבולי ומעורר מחשבה.
השופט משה לנדוי ז"ל נפטר כשהוא בן 99. לנדוי ז"ל היה אב בית הדין של ההרכב ששפט את אייכמן ושלח אותו למוות בתליה.
נשיא ארה"ב ברק אובמה הודיע בתזמון מופלא שאוסמה בן לאדן חוסל. ביום בו העם היהודי זוכר את הצורר הנאצי שבא לכלותנו, חוסל הצורר בן לאדן.
#
שנדע רק בשורות טובות וגאולה שלמה.




2 comments:

ריקי ארברמן אמר/ה...

תודה על השיתוף! בהחלט מרגש לקרוא! עכשיו נשאר לחסל את מכחיש השואה הגדול!
ובמעבר חד - המחברת מקסימה!!!

Ayelet אמר/ה...

פוסט מרגש!
והמחברת מקסימה. אהבתי גם איך שעטפת את הכל - נהדר :)