מתנות לראש השנה

כבר כמה זמן שברשימת המטלות מחכה אלבום אקורדיון לסבתא שלי. שמעתי ממנה הרבה לאחרונה שאין לה תמונות עדכניות של הנינים [התמונה הראשונה והאחרונה שהבאנו לה היא של הבת שלי בגיל 3 חודשים]. אז יום ההולדת של סבתי חל בתחילת ספטמבר וראש השנה היה הזדמנות מצוינת להעניק לה את התמונות של אבעת הנינים:

 

את השמות של כל אחד בחרתי להחתים. השתמשתי בחותמות של אותיות באנגלית אבל השתמשתי בהם לפי הצורך שלי. כלומר בחרתי אות מסוימת והחלטתי האם להחתים את כולה או רק חלק ממנה כך שתצא לי אות בעברית... בגלל העבודה הסזיפית של ההחתמה יצא קצת מלוכלך אבל אני שמחה שהשמות הם בעברית ושלא השתמשתי באותיות אנגליות.

 

דף הרקע הוא מקולקציית THRIFT SHOP של אוקטובר אפטרנון. [משום מה הצילום של התמונות יצא באיכות מאוד ירודה]

דבר נוסף שהכנתי לכבוד החג הם טראפלס שוקולד דבש - [בקריצה לחג כמובן]. השתמשתי במתכון הבא  - מתכון פשוט להכנה, טעים אבל יוצאת כמות ענקית ולכן אפשר להקטין את הכמויות בחצי.

המתכון נלקח מאתר YNET, באדיבות הקונדיטור בן-עמי ברתיני שביט.

המרכיבים (40-30 טראפלס):


250 מ"ל שמנת מתוקה 38%
650 גרם שוקולד חלב איכותי
150 גרם שוקולד מריר 56% מוצקי קקאו
6 כפות דבש
אבקת קקאו לציפוי (עדיף כהה)


אופן ההכנה:


שוברים את השוקולד לקוביות ומניחים בקערה חסינת חום. מחממים את השמנת בסיר קטן. מוסיפים את הדבש ומערבבים היטב. מביאים לרתיחה, ועוצרים בשלב שבו השמנת מבעבעת - לא נותנים לשמנת לעלות - ומיד מכבים את האש.


יוצקים בבת אחת את תערובת השמנת והדבש על השוקולד. מערבבים עד שמתקבלת תערובת חלקה ומבריקה. מניחים כ-10 דקות להתקרר בטמפרטורת החדר.


מכסים את הכלי ומעבירים למקרר. רצוי לערבב את המאסה כמה פעמים במהלך הקירור כדי ליצור התקשות אחידה בתערובת.


כשהשוקולד מוצק למחצה אפשר לזלף לכדורים או לחכות להתקשות מלאה ואז ליצור כדורים ביד או בעזרת כפיות.


מפזרים את הקקאו על מגש ומגלגלים בו את הכדורים. מעבירים לכלי אטום ושומרים במקרר.

ככה נראית התערובת:

ואלו הטראפלס:

חדי העין יוכלו לראות שהטראפלס דומים איכשהו, בצורה קלושה, לתפוח. השתמשתי בתבנית לקרח בצורות של תפוח, שמתי בשקעים מתערובת הטראפלס וקיררתי.

הטראפלס נארזו בתוך הקופסא ה"מטופלת" הזו וניתנו כמתנת חג סימלית לבוס.

לא יצא לי לאחל שנה טובה, אז שנה מתוקה ומוצלחת ~ שנה של יצירה ואומנות ~ שנה של התמדה ושאיפות ~ והעיקר שנה של בריאות (וכמו ששכנה שלי אמרה - כל השאר זה בונוס...)

התפוח לא נופל רחוק מהעץ

הקדמה- את הפוסט הזה אני מנסה להעלות כבר שבועיים+ ולא מצליחה. בכל פעם שניסיתי להעלות את התמונות הבלוג נתקע! ולא במחשב אחד, אלא בשלושה מחשבים שונים קרה בדיוק אותו דבר. היום כבר נשבר לי, שלחתי משוב זועם לתמיכה של הבלוג [אני אפילו לא בטוחה שפניתי למקום הנכון פשוט לא מצאתי שום מקום שמאפשר לשלוח בקשה לתמיכה טכנית]. Any way... הפלא ופלא כמה שעות אחרי אני סופסוף מצליחה להעלות את התמונות וזה מאפשר לי לשמור יחסית על קצב תקין של עדכון הבלוג :)

ולנושא הפוסט עצמו- חברה שלי חגגה החודש יום הולדת. אפשר לומר שזו החברה הכי טובה שלי. אנחנו שונות מאוד, אנחנו כבר לא מדברות על בסיס יומיומי, אבל הקשר והחיבור בלתי ניתנים לניתוק. יותר מדי היסטוריה, יותר מדי שלבים בחיים שעברנו ביחד, הופכים את הקשר לכזה שלא זקוק ליותר מדי מילים. יש הבנה, יש בדיחות משותפות – פרטיות ובאמת שלא צריך יותר מזה. פעם יצא לנו לקרוא ביחד ספר עם סיפורים קצרים ונתקלנו בקטע הבא: "כשאני שולח למישהו משלוח מנות – איזה תפוח ועוגה, אני נותן לו את זה על ידי שליח ולא בעצמי. כי אני רוצה לומר לו ש... אנחנו כבר קשורים בחיצוניות, אבל העיקר הוא שנהיה קשורים בפנים – מתחת לפני השטח, במקום שאי אפשר לראות. אני לא יכול לשלוח תפוח וחתיכת עוגה למלכת אנגליה – זה יעליב אותה, כי אנחנו לא קשורים אחד לשני. אבל בפורים אני יכול לשלוח תפוח וחתיכת עוגה, כי זה עומק הלב שלי לעומק הלב שלך..."

זה קטע מסיפור שלם שמדבר בעצם על חברות אמיתית ועל הפשטות והאמיתיות שיש בחברות כזאת שהיא פנימית וחזקה. כשקראנו את הקטע הזה ביחד זה הסתדר לי בדיוק עם הקשר שלי ושל אותה חברה ואני חושבת שגם היא הרגישה את זה באותו רגע, לא היה צורך במילים... מאז אני מתכננת בכל פורים לתת לה משלוח מנות עם תפוח (ועוד דברים כמון) בשביל הסמליות. אבל כמובן שכשפורים כבר באמת מגיע אני שוכחת מזה. השנה התחלתי עם כל נושא הסקראפ ובמהלך שיטוטיי בחנויות האונליין הגעתי לחנות של אליס my punch ונתקלתי באלבום בצורת תפוח! כמובן שחשבתי מייד על חברה שלי. סופסוף אכין לה משהו שקשור לתפוח ואוכל לצרף לו את אותו סיפור. לא אפרט שכמובן שהזמנתי את אותו אלבום כמה חודשים לפני היום הולדת בשאיפה לעבוד עליו בניחותא אלא שהוא חיכה וחיכה ובסוף עבדתי עליו רגע לפני ההגשה :) בכל אופן יצא תזמון מעולה, כנראה שיש יד מכוונת מלמעלה שגרמה לי לשכוח בכל שנה מחדש את משלוח המנות של התפוח כי דווקא השנה, בתקופה הספציפית הזאת, הרגשתי שזה נתן לה את החיזוק ואת תשומת הלב שהיא הייתה צריכה.

אז לעניין הביצוע- כשחשבתי על חברה שלי חשבתי על אלבום עדין, רך, מתוק- בדיוק כמוה (שונה בתכלית ממני [0= ) ישר עלו לי לראש הדפים של OCTOBER AFTERNOON. בדיוק "הניחוח" שחיפשתי לאלבום. אני אנצל את הבמה להגיד שעל אף הדברים שעשיתי עד עכשיו והתבטאויותיי החוזרות על הסגנון המועדף עלי (צועק ושמח כבר אמרתי?) אני אוהבת גם סגנונות אחרים, יותר עדינים, הרמונים, שקטים. אני אוהבת דברים יפים!!! [אבל זה לא חכמה, כולנו אוהבות דברים יפים], אני אוהבת מאוד את התוצאה ועל פי התגובה של חברה שלי אני יכולה לסמן וי ענק על הפרויקט הזה.

ולעניין שם הפוסט - הגעתי למסקנה שזה דבילי לקרוא לשם הפוסטים הפרויקט שעשיתי וזה בעיקר מתאים להתחלה אבל מה יקרה כשיהיה עוד פוסט שמציג קנבסים מעוצבים? אז החלטתי לגוון ולתת שם עם זיקה לפוסט (רק זיקה, כי כמו שאפשר חראות אין יותר מדי קשר בין השם לבין התוכן....[0= )

טוב- קצת השתפכתי... אספר רק שעל שולחני יש כרגע החלפת בוקר קייצי מקומונת מוזה להחלפה. אחרי סיעור מוחות והרבה מחשבות איך לבצע סופסוף התחלתי לעבוד על זה. שני דברים כבר מוכנים ואני מאוד מרוצה מהם... [אפרופו, סמיילי המקורית – זוגתי להחלפה, זה פוסט מצוין להראות לך שאני אוהבת עוד סגנונות ולא רק משהו אחד אז אל תילחצי (: ] יש לי עוד כמה דברים להכין להחלפה ואז לשלוח אותה. כשסמיילי המקורית תקבל את ההחלפה אוכל להעלות פוסט מפורט (הפעם אני מתכננת גם לפרט את רוב החומרים שבהם השתמשתי) והרבה תמונות...