ימי הולדת - חגיגה נחמדת

אני מאוד אוהבת ימי הולדת, ומי בעצם לא אוהב? יום הולדת זה תמיד סיבה למסיבה ולחגיגה גדולה! עבורי יום הולדת זה big issue. מילדות אני זוכרת שאת ימי ההולדת של הגרעין המשפחתי היינו חוגגים תמיד בארוחת השבת. ארוחות שכל המשפחה מתכנסת ומתאחדת סביב שולחן גדול מלא במטעמים מיוחדים. בין המנה העיקרית לקינוח אבא מביא גביעים ושתייה חריפה (4-5 סוגי בקבוקים שונים של ליקרים ודומיהם) כולנו מרימים לחיים לבעל היום הולדת ואז מגיע "טקס" חלוקת ולאחריו סבב נשיקות של בעל היום הולדת לכל נותני המתנות. את תפקיד כותב הברכה היה מקבל האח שהיה בסביבות גיל החטיבה (אם הוא לא היה בעל היום הולדת) והוא היה כותב ברכה נחמדה בחרוזים לבעל השמחה ומקריא אותה מול כולם. ככה עבר השרביט מאחותי הגדולה אלי וממני לאחי הקטן. היום כמובן כולנו התבגרנו ולמרות שימי הולדת עדיין נחגגים בפורמט דומה זה לא אותה חגיגה והתרגשות, אבל בתור ילדה מדובר בחוויית ילדות מבורכת וזכורה לטובה.

להרבה משפחות יש מנהגי יום הולדת כייפים כאלה, דרך מיוחדת לחגוג! נזכרתי בפוסט שפרסמה KarinDi  על הדרך שבה הם חוגגים ימי הולדת במשפחתה. התחברתי בעיקר למה שהיא כתבה כאן: "החלק האהוב עליי ביותר בטירוף הזה הוא מסורת סלסלת היומולדת. בבוקר יום ההולדת הדבר הראשון שילד היומולדת רואה מול עיניו הוא סלסלה מלאה בהפתעות. לעיתים הסלסלה מכילה את המתנה הגדולה, לעיתים תמונה שלה, תמיד ברכה והפתעות (לעיתים מחנויות של "הכל ב-2 ש"ח", לעיתים מתנות אמיתיות כמו ספר או חולצה ולרוב גם וגם)". שווה להיכנס לפוסט שלה יש תמונות מעוררות קנאה :)

אני חושבת שמאוד חשוב להקדיש את תשומת הלב לילד היום הולדת בתאריך המדויק של יום ההולדת, אני חושבת שיש לזה ערך חשוב. הרבה פעמים ובייחוד בגילאים מסוימים ובתקופות מסוימות הופך יום ההולדת שלך למעין מבחן. מי מהחברים שלי יזכור ויטרח להתקשר/ לשלוח הודעה, מתי הבעל/חבר יגיד לי מזל-טוב- על הבוקר/ במשך היום/ אולי הוא ישמור את התייחסותו לאירוע רק בהפתעה שהוא מכין (אם בכלל...) וככה כל היום עובר במתח. עכשיו כשהמשפחה הגרעינית שלי מתחילה להתפתח יצא לי לחשוב הרבה על מנהגי ימי הולדת שהייתי רוצה לסגל לעצמי ולמשפחתי. הבת שלי תחגוג בספטמבר יומולדת 3 (כן יש עוד זמן, הרגע היא חגגה שנתיים) אבל זה כבר גיל שמתחילים לזכור ולהבין (גם עכשיו אבל גיל 3 זה כבר גיל שלפעמים נשמרים לנו מהם זיכרונות לכל החיים). הייתי רוצה שכשהילד שלי יקום בבוקר יום ההולדת שלו יחכה לו בחדר/ ליד המיטה/ על השולחן פתק גדול ושמח, אולי מתנה קטנה, בלונים, קישוטים ובקיצור שיהיה שמח בחדר! לפתוח את הבוקר עם חיוך, בשמחה ולדעת שלא שכחו אותך, שאוהבים אותך ושמחים ומאושרים איתך על היום הנפלא הזה שבו נולדת והגעת לעולם! אני רוצה ליצור את התחושה הטובה הזו לילדים שלי!

בעוד חודשיים יחגוג בעלי חצי יובל! (חלקכם יגידו כמה צעיר אבל אני, שנמצאת איתו ביחד מגיל 16, מרגישה שזה גיל עעענק). חודשיים זה לא הרבה, בייחוד כשאני מתכננת לעשות משהו גדול ולכן אני מתחילה לחשוב על זה כבר עכשיו. במהלך השנים שאנחנו יוצאים יצא לי להשקיע כמה פעמים בימי ההולדת, עוד כשהיינו חסרי כל אמצעים ובלי אפשרויות מימון נרחבות. היומולדת המושקע ביותר היה בגיל 21 שלו כשארגנתי בחדר הקטן שלי בבית הורי מעין שולחן/ דרגש נמוך שכיסיתי במפה והכנתי פונדו שוקולד עם פירות ופינוקים. ישבנו על הרצפה הקטנה של חדרי (כשההורים שלי בהמשך המסדרון) אבל האווירה הייתה ממש מיוחדת וחגיגית. ליום ההולדת הזה הכנתי לו 22 מתנות לפי 22 אותיות האלף-בית – 21 מתנות לכל שנה ועוד מתנה "לשנה הבאה" (כמו השיר...) חלק מהמתנות היו סמליות, למשל לקחתי תמונה שלנו וציירתי אותה בעצמי, וחלק מתנות היו מושקעות יותר. אני כבר לא זוכרת אבל יש לי איפשהו את הרשימה המקורית של המתנות...

במשך הזמן ימי ההולדת הפכו לפחות מושקעים. מסתבר אפילו שאת היום הולדת הראשון שלו אחרי שהתחתנו שכחתי לגמרי – ככה הוא טוען, לי לא זכור אבל אני בטוחה שאם זה חקוק בזכרונו בצורה נחרצת אז כנראה יש בזה מן האמת. אני אישית לא זוכרת מה היו הנסיבות... אז על שלושת ימי ההולדת הלא כל כך מושקעים מאז שהתחתנו אני מתכוונת לפצות במסיבה גדולה לרגל יומולדת 25. רעיונות יתקבלו בשמחה :)

ולענייננו – הפוסט הזה לא בא סתם ככה out of the blue. בהמשך למנהגי ימי הולדת שציינתי, הגדילה לעשות טניה סול שלכבוד יום ההולדת שלה החליטה לפנק דווקא את כל השאר! היא פרסמה בלוג קנדי שבו כתבה את מהות יום ההולדת מבחינתה: "אצלי במשפחה יום הולדת – זה החג הגדול מכולם. חובה לחגוג כל שנה – להזמין הרבה אורחים, לערוך שולחן ענק,מוזיקה, ריקודים ושירים. זה תמיד שמח, תמיד הכנות לחג מתחילות חודש מראש, מכינים מתנות ומנסים להפתיע כמה שיותר". מכיוון שהשנה היא תחגוג את יום הולדתה ללא המשפחה היא ביקשה מקוראות הבלוג להיות אורחות היום הולדת שלה ולשלוח לה ברכות ליום ההולדת ותוך כך אולי לזכות בבלוג קנדי שווה במיוחד. נורא הזדהיתי עם מה שהיא כתבה, והיה לי מאוד חשוב לשלוח גם משהו. הכנתי משהו מינימלי בעיקר בשביל תשומת הלב....

זה הכרטיס ברכה:

וסט קישוטונים קטנטנן שאני מקווה שיהיה שימושי:

אההה וכמובן שלא זכיתי באף אחד משלושת המתנות שהיא הציעה (עוד לא התמזל מזלי בכל הבלוג קנדי שהשתתפתי בהם עד היום).

איחולים וברכות מזל-טוב ואושר לכל מי שחוגגת יום הולדת :)