יום שבת, 28 באוגוסט 2010

אבוי השכחה...

פעם היה לי זכרון מעולה! הייתי זוכרת כל דבר, ידעתי תמיד איפה אני צריכה להיות ומתי. מה יש לי במשך החודש הקרוב, השבוע הקרוב והיום הקרוב. תמיד הייתי לוקחת על עצמי הרבה משימות ביחד אבל תמיד היה לי סדר בראש וידעתי בדיוק מה אני צריכה לעשות ולהכין...

אני חושבת שזה קורה אחרי ההריון הראשון...

אני לא יכולה לתת תאוריה לגבי הריונות / לידות נוספות כי עוד לא חוויתי כאלה. אבל בחודש הראשון שאחרי הלידה פשוט הרגשתי את זה קורה. הרגשתי שמשהו נדפק לי במוח! הייתי כמובן באאוט טוטאלי, כמו כולן אני מניחה אחרי הלידה הראשונה. הגוף חווה טראומה וזה כאילו לחצו על מכשיר כזה שעושה אור לבן ומוחק מהזכרון את כל מה שקרה לפני כן (אני חושבת שראיתי את זה פעם ראשונה בסרט גברים בשחור...). ואולי זה בגלל שכשמחזיקים ביד תינוק כל כך קטן ורך פתאום כל שאר העולם מתגמד וכבר לא חשוב יותר ואתה שוכח את הכל חוץ מהתינוק הזה. אולי זה בגלל שבחופשת לידה אין משימות ואין דברים מאותה שגרה רגילה שמטרידים אותך. ואולי זה פשוט מטבע החיים שכשאת בשלב שאת נהיית גם אמא וגם מנהלת בית וגם סביר להניח מתקדמת עם חייך המקצועיים נהיה פשוט עומס מטורף של מטלות ושל דברים קטנים שצריך לעשות ולזכור אבל פשוט שוכחים............

אבל האמת האמת - אני מאמינה שזה הכי קשור להריון/ לידה, משהו פיזיולוגי שמשפיע גם על המוח והזכרון לטווח קצר ו/או ארוך... הנקודה מובנת!

כחלק מכל התופעות הנ"ל עלה במוחי רעיון/ צורך להכין פנקס קטן שאפשר יהיה לשמור בו את כל הסיסמאות לכל מיני אתרים שונים ברשת. ככל שעולם האינטרנט מתפתח - ואני נהיית יותר ויותר מכורה למחשב - יש המון אתרים שנרשמים אליהם באמצעות שם משתמש וסיסמא. אז יש לי סיסמא קבועה אבל היא כולה ממספרים (ניחוש פרוע...) ותמיד יהיה את האתרים המעצבנים האלה שיחייבו להכניס לפחות אות אחת בסיסמא...... [מה מפריע לכם????? זו הסיסמא שלי!!!] בקיצור, בכדי לעקוב אחרי כל אותם אתרים שנרשמתי אליהם מתישהו (לא צריך להסביר את התופעה, בייחוד כשיש לי 5 תיבות מייל, 4 מהן פעילות באופן יומי) הכנתי פנקס קטן לתזכורות האלה.






בכל עמוד הוספתי קישוטון קטן


זו הכריכה האחורית



וככה נראה כל הספרון (הוא קטן ונייד, בגודל 10*6 ס"מ)


בסופו של דבר הספרון ניתן כמתנה, פרטים בפוסט הבא.

אין תגובות: