איך הזמן טס בלי לשים לב... לפני שניה פתחתי את הבלוג, חדורת מרץ ורעיונות, וכבר עבר יותר מחודש מאז הכנסתי לכאן משהו חדש. עכשיו אני מבינה על מה כולן מדברות כשהן מבטיחות לעצמן הבטחות בסגנון "השנה אפרסם פוסט אחד לשבוע מינימום". מדובר באמת במשימה קשה. בעיקר אצלי, שאני פחות מתחברת לפוסטים של מלל... אני אוהבת לקבל השראה על ידי תמונות, רעיונות והדרכות. נראה לי מוזר עדיין לכתוב דברים שקרו לי או דברים שעוברים עלי. אולי בגלל שאני בעצם לא מכירה אף אחת. בתחום הזה אני די וירטואלית כרגע. קונה בעיקר און ליין ולא פיזית, הייתי רק בסדנא אחת, קוראת המון בלוגים ומשתתפת בכמה פורומים אבל ממש רק לאחרונה. אני מניחה שעם הזמן אכיר יותר ואתרגל יותר לנהל ולהתנהל באמצעות הבלוג ובעצם לנצל אותו יותר לעצמי.
הפעם אני מעלה תמונות של 3 מסגרות שהכנתי בשיטה הזו. כשקניתי את צבע התכלת בחנות הוא היה נראה לי מושלם לזה. עדין - נוסטלגי משהו... אחרי שצבעתי אני חושבת שהתוצאה יצאה קצת חזקה מדי. יותר מדי תכלת (הוא קצת צועק מדי לטעמי) ופחות מדי שפשופים חומים מלמטה. האמת שדי היססתי לעבור על המסגרת עם הנר. הייתי בטוחה שאני עושה יותר מדי וכל השכבה העליונה של התכלת תרד :) איזו תמימות של מתחילה.... גם הדפים שייעדתי למסגרות האלו מראש התאימו לי מאוד עם התוצאה שחשבתי שתצא אבל בפועל זה קצת יצא צורם. בכל מקרה, מדובר במתנה לחברה טובה שהתחתנה וכתוצאה מכך עברה לגור בבית חדש, אז הבחירה היא שלה האם להשאיר את הדפים או לשים בפנים תמונות.
אהבתן? אני אשמח לביקורת בונה!!!
תגובה 1:
אין כמו לקבל מתנות בעת המעבר לבית החדש. בתור אחת שעברה לא מזמן ההצעה הכי טובה למתנה שאני יכולה לתת לכם היא, כלי בית/הגשה/אוכל, דברים יעילים שתמיד כיף לקבל!
הוסף רשומת תגובה