יום רביעי, 26 במאי 2010

קנבסים מעוצבים או: פייפר פיסינג






בזמן האחרון אני שמה לב שתופעת ה"סקראפ" נפוצה לכל עבר ונמצאת בכל מקום! למה הכוונה? אני רואה פעמים רבות שמוטיבים "סקראפיים" מופיעים במקומות שלא שייכים כלל לעולם האומנות. לפני כחצי שנה אמא שלי היתה בטיול בארה"ב וקנתה שם שמלה מתוקה ביותר לבת שלי. הדבר הראשון שקפץ לי לעין היה הסרט (ורוד מקטיפה) שחתך את השמלה לרוחב ובסופו מודבק פרח ורוד גדול (סגנון פרימה). ממש יכולתי לראות את ההשראה ולדמיין את הכרטיס שיבוא בעקבותיה! חלק תחתון בצבע אחד, חלק עליון בצבע אחר ובינהם סרט בד עם פרח לקישוט - סקיצה קלאסית!!!

הנה השמלה. [יש לה שרוולים קצרים מתוקים אבל כאן היא עם סוודר אז לא רואים את השמלה בבירור]



גם מבחינת מוטיבים אני רואה השפעה מסוימת גם בתחומים מחוץ לסקראפ. עד לא מזמן שגעון למשל היה שגעון של כל נושא הWOODLAND - פטריות, ינשופים וכד' אז בקולקציה הקודמת של FOX (של הילדים והתינוקות) היו הרבה הדפסים של הדברים האלו... אני אישית קניתי לבת שלי חליפת פוטר עם אפליקציות של ינשופים וכובע לחורף עם אפליקציה של פטריות ואני זוכרת בוודאות דגמים נוספים שהמוטיב הזה חזר בהם.

ונמשיך בענייני FOX. לפני חודש בערך נכנסתי לחנות התינוקות שלהם ורכשתי לבת שלי 4-5 חולצות מקסימות ומתוקות שישר קרצו לי מהמדף :) ההדפסים של החולצות היו מלאים במוטיבים מעולם הסקראפ. באחת החולצות היה הדפס מקסים של בית - מוטיב שחוזר על עצמו בליינים האחרונים של מיטב חברות. מה שבעיקר מצאתי בהדפסים האלו הם מוטיבים עיצוביים מעולם הסקראפ - כפתורים, מסגור של הדמויות בצורת תפר ובעיקר שימוש בטכניקת הפייפר פיסינג. אמנם זה במראה דיגיטלי אבל הלוק עדיין דומה לשיטה הזו. החולצות נתנו לי את ההשראה לשלושת הקנבסים הבאים, שכמובן ייתלו בחדר של הבת שלי.

 

אלו החולצות:







ואלו הקנבסים שנוצרו בהשראת החולצות:
ושלושתם ביחד:

יום שלישי, 25 במאי 2010

שינוי


שינוי זה דבר טוב לא?! האמת שאני בתהליכי שינוי גדולים, לטובה! אבל זה בפעם אחרת.
הכוונה שלי כאן בשינוי המסגרות שהכנתי... כמו שאמרתי אז לא הרגשתי שלמה עם התוצאה
ובסופו של דבר החלטתי להחליף את הדפים לשמחים יותר ודומיננטיים יותר!

הדפים הם מבית my mind's eye
מסדרת bloom
נרכשו אצל מסטיקים!!!

אני מרוצה מהתוצאה, אני שמחה ששיניתי ולא התעקשתי, למרות שבראש היה לי משהו אחר ומאוד ספציפי...
עכשיו אני צריכה למצוא פתרון הולם לדפים הוינטאז'יים שנשארו מיותמים (וחתוכים כבר)


מיני אלבום - יומן אישי






לאותה חברה טובה שהתחתנה גם היה לאחרונה יום הולדת. רציתי להכין לה יומן אישי, אפשרות לעשות מעין חשבון נפש עכשיו כשחלפה עוד שנה משנות חייה. המיני אלבום הזה יצא יחסית די קצר, לא עשיתי הרבה מאוד דפים. מה שכן, אפשר לומר שדי התפרעתי עם הצבעים של הדפים - הם כל כך יפים שאני פשוט לא יכולה להתאפק ואז אני נתקעת עם העיצוב הפנימי. כמו שציינתי כבר, אני עדיין חדשה בתחום ומפחדת להשתולל בעיצוב. אני חושבת שקצת התגברתי על זה בעבודה הזו. זה אלבום מאוד צעקני! הצבעים של הדפי רקע הם הצבעים שאני אוהבת - שמחים ועליזים :) וסך הכל אני מרוצה ממה שיצא.

 


מאוד קשה לי שאין לי עדיין "שיטת עבודה". עוד לא פיתחתי לעצמי צורת עבודה ואני מרגישה שזה מפריע לי להתקדם. אני מתחילה מיני אלבום ואחרי שאני בוחרת את הדפים שאני הכי אוהבת ומתחברת אליהם, מסדרת לפי סדר צבעים הגיוני פחות או יותר (מבחינת כפולות), אחרי השלב הזה אני מרגישה שאני מאבדת את הידיים והרגליים. לא יודעת מאיפה להתחיל לעצב את העיצוב הפנימי של הדפים. הייתי רוצה לשמוע (יותר נכון לקרוא) עלשיטות וסדר עבודה של בנות אחרות, אני בטוחה שזה היה עוזר לי לסדר קצת את הדברים בראש :)
 


בנתיים הנה התמונות של כפולות האלבום. זה נמצא בשלב של טרום הכריכה כי עוד לא החלטתי איך לחבר את דפי האלבום. מצד אחד אין לי BIND IT ALL אבל כן יש לי מכשיר ספירלה ביתי כזה (רק שהספירלות שמגיעות איתו הם יחסית מכוערות ודומיננטיות מאשר הספירלות מתכת) אז אולי אני אשתמש בו ואולי בכלל לשים חישוב מתכת אחד או שניים... אפשר לראות שיש גם דפים שהם קטנים יותר מהשאר. במצב הסופי של האלבום הם אמורים להיות ממוקמים במקומות ספציפיים (הפרח במרכז והמלבן בתחתית).




 




מתנה לבית חדש


איך הזמן טס בלי לשים לב... לפני שניה פתחתי את הבלוג, חדורת מרץ ורעיונות, וכבר עבר יותר מחודש מאז הכנסתי לכאן משהו חדש. עכשיו אני מבינה על מה כולן מדברות כשהן מבטיחות לעצמן הבטחות בסגנון "השנה אפרסם פוסט אחד לשבוע מינימום". מדובר באמת במשימה קשה. בעיקר אצלי, שאני פחות מתחברת לפוסטים של מלל... אני אוהבת לקבל השראה על ידי תמונות, רעיונות והדרכות. נראה לי מוזר עדיין לכתוב דברים שקרו לי או דברים שעוברים עלי. אולי בגלל שאני בעצם לא מכירה אף אחת. בתחום הזה אני די וירטואלית כרגע. קונה בעיקר און ליין ולא פיזית, הייתי רק בסדנא אחת, קוראת המון בלוגים ומשתתפת בכמה פורומים אבל ממש רק לאחרונה. אני מניחה שעם הזמן אכיר יותר ואתרגל יותר לנהל ולהתנהל באמצעות הבלוג ובעצם לנצל אותו יותר לעצמי.

הפעם אני מעלה תמונות של 3 מסגרות שהכנתי בשיטה הזו. כשקניתי את צבע התכלת בחנות הוא היה נראה לי מושלם לזה. עדין - נוסטלגי משהו... אחרי שצבעתי אני חושבת שהתוצאה יצאה קצת חזקה מדי. יותר מדי תכלת (הוא קצת צועק מדי לטעמי) ופחות מדי שפשופים חומים מלמטה. האמת שדי היססתי לעבור על המסגרת עם הנר. הייתי בטוחה שאני עושה יותר מדי וכל השכבה העליונה של התכלת תרד :) איזו תמימות של מתחילה.... גם הדפים שייעדתי למסגרות האלו מראש התאימו לי מאוד עם התוצאה שחשבתי שתצא אבל בפועל זה קצת יצא צורם. בכל מקרה, מדובר במתנה לחברה טובה שהתחתנה וכתוצאה מכך עברה לגור בבית חדש, אז הבחירה היא שלה האם להשאיר את הדפים או לשים בפנים תמונות.






אהבתן? אני אשמח לביקורת בונה!!!

יום שישי, 30 באפריל 2010

מיני אלבום - מעטפות




סוג של מיני אלבום נוסף שהכנתי, עוד עם החומרים הראשונים שהיו ברשותי, הוא מיני אלבום מעטפות. מסגרת מסיבת רווקות שעשינולחברה, אספנו עבורה ברכות אישיות מאנשים שונים ומשלבים שונים בחייה. כל מעטפה נשאה תג של קטגוריה אחרת כמו משפחה, תיכון, חברות, אוניברסיטה וכו'. קודם כל היא היתה צריכה לנחש ממי המכתב - הניחושים היו האקשן והאטרקציה של המשחק הזה. האלבום שימש ומשמש כמובן אחסון ושמירה של כל המכתבים בצורה מסודרת.







לא ציינתי שגם העבודה הזאת וגם המיני אלבום-בית, נעשו כשכל מה שהיה לי זה קופסת נעליים אחת, מלאה בחומרים בערבוביה, תקועה בתוך אחד הארונות. וכל פעם שרציתי לעשות משהו הוצאת את הקופסא, פיזרתי הכל והשתיישבתי על השולחן הנמוך בסלון בשביל להכין דברים. כמובן שכל דבר כזה נעשה בהמשכים ומקטעים כך שכל פעם הכל נדחף חזרה לקופסא ויצא ממנה שוב כשהתאפשר לי. כשהתחלתי לצבור קצת יותר דברים ורציתי להתפתח יצירתית, עשיתי מעשה ופיניתי לי שולחן במרספת שהיה עמוס בשטויות. כיום יש לי מעין פינה שהיא שלי, עם כל הדברים שלי. מאחורי מכונת כביסה ומתקן לתליית כביסה, אי אפשר כמעט לזוז, לא לצדדים ולא קדימה ואחורה. השולחן כל כך מלא קופסאות ו"סדרנים" שלפעמים לא נשאר בכלל מקום על השולחן בשביל לעבוד. אבל אני לא מתלוננת!!!!!! זו הפינה הקטנה שלי ואני הכי שמחה איתה בעולם. בקרוב נעבור לבית חדש ואני מקווה ליצור לי שם מקום קצת יותר אידיאלי :)






יש עוד הרבה קופסאות נעליים מתחת לשולחן, וסט מגירות פלסטיק בצד :) אבל הכי חשוב שלא צריך להחזיר הכל לארון כל פעם מחדש...



יום חמישי, 29 באפריל 2010

מחברת מטופלת



במסגרת החלפת cupcake באתר swap-bot [שאותו גיליתי דרך הבלוג בא מאהבה - הבלוג של מומין וסנופקין] הכנתי מחברת מטופלת. יותר נראה לי מתאים יומן מקושט כי מדובר במחברת קשיחה. התוצאה מאוד מאוד פשוטה, מינימליסטית ועדינה. הדפים של בייסיק גריי, מקולקציית nook & pantry, שנקנו אצל דפי- מסטיקים. הצבעים מאוד מרגיעים בעיני, אני אהבתי את התוצאה. הייתי צריכה מראש להכין שתיים כאלה, אחת גם לעצמי!





יום רביעי, 28 באפריל 2010

מיני אלבום - בית



האירוע הראשון שדרבן אותי ליצור היה חנוכת בית של אחותי. כבר שוטטתי קצת באינטרנט לפני, כבר הספקתי לקנות כמה דברים וזכרתי שני פוסטים שונים דראיתי בשני בלוגים (אני כבר לא זוכרת איזה....). פוסט אחד היה על מישהי שעברה לבית חדש והכינה אלבום רגיל של תמונות מכל הבתים שהיא גרה בהם מאז ילדותה (או שהיא הכינה את זה למישהי אחרת, אני לא זוכרת). הפוסט השני היה של מיני אלבום בצורת בית, צבעוני להפליא אבל ללא תוכן (זה היה מתנה או משהו בסגנון ולא היו בו עדיין תמונות). בקיצור, לרגל המאורע (חנוכת הבית) והרצון העז ליצור כבר משהו מכל החומרים, החלטתי לחבר את שני הרעיונות. במיני אלבום הזה שמתי תמונות לפי סדר כרונולוגי של כל הבתים שאחותי גרה בהם מאז שנולדה ועד לבית החדש, בית הקבע. היה קשה למצוא תמונות מכל מקום והפכתי עולמות בשביל זה (נסעתי למקומות לצלם את הבנין/בית וגם שלחתי אנשים לצלם בשבילי). כמובן שניתן לראות את הצעירות שלי בתחום ואת החוסר מקצועיות, בתוליות משהו, שבאלבום הזה והוא גם ממש לא אני מבחינת צבעים, אני אוהבת הרבה יותר שמח! אבל בכל מקרה זה מה שיצא וכולם ממש נדלקו על הרעיון-התוכן של האלבום (וגם את החיצוניות...)










 (אני עוד פעם לא מבינה למה זה מופיע הפוך כשבמחשב התמונה ישרה אבל אני עדיין לא יודעת לצערי לתקן את זה)