לא כלה דרכנו

בחודשי היובש האחרונים היו שני מאורעות שהושיבו אותי ליד שולחן היצירה והחזירו לי את המוזה. שני ה"אירועים" האלו שייכים לשתי חברות מאוד טובות – מהסוג שאת רוצה לתת להם את הירח אם רק יכולת. החברה הראשונה היא החברה האחרונה שהתחתנה מבין קבוצת חברות מאוד טובות. כל התהליך היה מלווה בהמון לבטים ומהמורות אבל בסופו של דבר היא הגיעה לרגע המיוחל! אצלנו יש נוהג, רגע לפני החופה, להגיד את "ברכת הכלה" ואני התנדבתי להכין עבורה ברכת כלה מעוצבת. אני חושבת שהתמונות מדברות בעד עצמן אבל בכל זאת אני אגיד שהמוזה נחה עלי בגדול בעת הכנת הברכה. הסגנון מאוד מתאים לחברה ואני סופר מרוצה מהתוצאה.

ובאותו סגנון, בשאריות מהפרויקט השתמשתי כדי ליצור את הכרטיס ברכה הבא, על פי סקיצה של שלוש בשלישי. האתגר היה להשתמש בדף טקסט ומכאן התחברתי לסגנון הוינטאז'י...

האהבות שלי

הרבה זמן לא הייתי כאן... היתחלתי תקופת מבחנים, התחלתי עבודה חדשה ובתוך כל אלו ניסיתי לסיים דברים פתוחים - בקיצור תקופה עמוסה מדי! ובתוך כל העומס הזה כבר שכחתי כל כך מהאהבות שלי - האהבות הקטנות של היצירה, של ההשראה, של מעקב אחרי הבלוגים האהובים עלי שאני כל כך נהנית לקרוא אותם. וכן - גם המשפחה... אז הנה כמה נחמד להיזכר במיני אלבום משפחתי שהכנתי כבר לפני די הרבה זמן ועדיין לא העליתי. לכבוד יום ההולדת של אחותי הגדולה הכנתי לה מיני אלבום עם תמונות של בעלה והילדים. את המיני שלחתי במעטפה למשרד שלה כדי להעצים את אפקט ההפתעה. מסתבר שבפועל ההפתעה היתה גדולה פי כמה כי אצלה במשרד המזכירה פותחת את כל המכתבים, גם אלו שממוענים לאדם ספציפי ורק אז מעבירה אותם הלאה ולכן היתה המולה גדולה של כל המשרד סביב האלבום. לא יכולתי לבקש יותר מזה!

את המיני אלבום הזה הכנתי לפני כחצי שנה ולכן זה לא ממש נחשב ולכן החלטתי לנסות ולחזור ליצירה שוטפת (כמה שאפשר). הנה דף אלבום הכנתי עם תמונה של הבת שלי שפיתחתי בצבעי ספיה. הדף נעשה על פי סקיצה ואתגר של שלוש בשלישי.